סוגי שאלות

רכיב השיעור תומך כרגע בשאלות מהסוגים הבאים:

  1. אמריקאיות (רב-ברירה) זהו סוג השאלות שמשמש כברירת מחדל. שאלות אמריקאיות הן שאלות פופולריות, בהן הסטודנט מתבקש לבחור בתשובה נכונה אחת מתוך סט של שאלות. הבחירה בשאלה הנכונה, מאפשרת לסטודנט להתקדם בשיעור, ולמעשה היא זו ששולחת אותו הלאה, ולא התשובות השגויות. לעתים מתייחסים לתשובות הלא נכונות כquot;הסחות", ולמעשה, התועלת של השאלות הללו נובעת יותר מאיכות ההסחות מאשר השאלות והתשובות הנכונות.

    ניתן להוסיף לכל תשובה, תגובה. אם אתם לא מכניסים טקסט תגובה לתשובה, אז בפני הסטודנטים מופיעות התגובות שמשמשות כברירת המחדל: "זוהי התשובה הנכונה" או, "זו לא התשובה הנכונה".

    ניתן להגדיר שאלות אמריקאיות בהן יהיו יותר מתשובה אחת נכונה. ניתן להגדיר לכל תשובה נכונה תגובה משל עצמה (שונה מהתגובה של התשובה האחרת), ועמודים אחרים (מתקדמים יותר) 'לקפוץ' אליהם, אבל בכל מקרה הציונים שלהם יהיו זהים (כלומר, אין שאלות שהן יותר נכונות מאחרות, לפחות במונחים של ציונים.) טכנית, אפשרי שכל השאלות יהיו נכונות, ושכל אחת מהן תיקח את הסטודנט לחלק אחר של השיעור (לפי התשובה שהסטודנט בחר בה).

    ישנה גירסא שונה לשאלות האמריקאיות (רבות הבחירה), שנקראת שאלות "אמריקאיות, מרובות תשובות". שאלות אלה דורשות מהסטודנט לבחור את כל התשובות הנכונות מתוך סט השאלות (יותר מתשובה אחת). שאלות אלו יכולות להודיע לסטודנט כמה תשובות נכונות ישנן, אך הן יכולות גם לא. לדוגמא, השאלה: "מי מהאנשים הבאים כיהן כנשיא ארה"ב?" לא מודיעה לסטודנט כמה תשובות נכונות ישנן, לעומת השאלה: "בחרו מהרשימה הבאה את שני האנשים שכיהנו כנשיאי ארה"ב", שכן עושה זאת. מספר התשובות הנכונות יכול להיות כל ערך החל מאחת ועד למספר של כל האפשרויות. (שאלה אמריקאית 'מרובת תשובות' בעלת רק תשובה נכונה אחת הינה עדיין שונה משאלה אמריקאית (רב בחירה) בגלל שהיא עדיין מאפשרת לסטודנט לבחור ביותר מתשובה אחת, בעוד שהשאלה האמריקאית (רבת הבחירה) לא מאפשרת זאת כלל.

    שוב, השאלות הנכונות מסומנות באמצעות 'קפיצות' קדימה (לעמודים מתקדמים יותר), והשאלות הלא נכונות מסומנות על ידי 'קפיצות' לאותו העמוד שבו הן נמצאות ואף לאחור. כאשר יש יותר מתשובה נכונה אחת, על כל הקפיצות להוביל לאותו עמוד, בדומה לתשובות הלא נכונות. אם זהו לא המקרה, בפני המורה מופיעה אזהרה בתצוגת השיעור של המורה. התגובה הנכונה, אם היא נדרשת, צריכה להינתן על התשובה הנכונה הראשונה שנבחרת. התגובה השגויה, אם היא נדרשת, צריכה להינתן על התשובה השגויה הראשונה שנבחרת. מתעלמים מהתגובות לתשובות האחרות (ללא אזהרה).

  2. תשובה קצרה

    הסטודנט מתבקש לכתוב קטע טקסט קצר. קטע זה נבדק כנגד תשובה אחת או יותר. התשובות יכולות להיות או נכונות או לא נכונות. לכל תשובה ניתן להוסיף תגובה. אם אתם לא מכניסים טקסט תגובה לתשובה, אז בפני הסטודנט מופיעות התגובות שמשמשות כברירת המחדל: "זוהי התשובה הנכונה" או, "זו לא התשובה הנכונה". אם הטקסט שהסטודנט הקליד לא מתאים לאף אחת מהתשובות, אז התשובה היא שגויה, ובפני הסטודנט מופיעה תגובת השגיאה שמשמשת כברירת המחדל.

    ישנן שתי מערכות השוואה שונות שניתן להשתמש בהן לשאלות מסוג 'תשובה קצרה': המערכת הפשוטה ביותר משמשת כברירת המחדל. ניתן להשתמש במערכת ה"ביטוי הרגולרי", כל שצריך לעשות זה לסמן את תיבת הסימון של אפשרות "ביטוי רגולרי".

    • ניתוח פשוט

      במערכת ניתוח (ברירת מחדל) זו, ההשוואות שנעשות מתעלמות מגודל האותיות של הטקסט (באנגלית למשל, אותיות גדולות- B, מול אותיות קטנות- b). בתשובות ניתן להשתמש בתו הכוכבית (*) כב"תו כללי". כל תו אחר יכול להיכנס במקומו (והדבר אומר שניתן גם לא להכניס אף תו). לדוגמא, התשובה &ot;ארוך*", תתאים לאפשרויות הבאות: "ארוכה*", "ארוכות*", ו"ארוכים*". אם אחת מהתשובות תהיה פשוט "*" (כוכבית יחידה), התשובה הזו תתאים עצמה לכל, ולרוב משתמשים בה כתשובה אחרונה "תופסת-כל". תהליך ההתאמה עובר על התשובות לפי הסדר שבו הן מופיעות על המסך. ברגע שנמצאה התאמה, התהליך מפסיק ושולח את התוצאה המתאימה (והתגובה, אם זו ישנה). כך שלדוגמא, אם התשובות הן: ארוכה, ארוך*, ו* (בסדר הזה), הקלט "ארוכות" יתאים לתשובה השניה. ולמרות שהקלט מתאים גם לתשובה השלישית, התאמה זו לא תיחשב, והתהליך פשוט יתעלם ממנה.

      אם בתשובה עצמה באמת נדרש להשתמש בכוכבית (*), אז צריך להקליד אותה כך: קו נטוי כוכבית \*.

    • ניתוח ביטויים רגולריים

      מערכת זו נותנת לכם גישה למערכת חזקה יותר אך גם מסובכת יותר לניתוח תשובות הסטודנטים. בשביל הכרות מלאה עם ביטויים רגולריים, בקרו באתרים הללו: regular-expressions tutorial or rezeau.org.

      התאמה של תשובות נכונות, דפוס פעולה של ביטויים רגולריים

      לא ניתן לתת דוגמאות מלאות לכל האפשרויות הנרחבות שמערכת זו מציעה, הדוגמאות הבאות הן רק מספר אפשרויות.

      דוגמא 1. בואו נניח שהשאלה שלכם היא: "מהם הצבעים של דגל צרפת?". במסגרת של תשובה 1, אתם מקלידים את הביטוי הרגולרי הבא:"it’s כחול, לבן(,| ו)אדום/i". ביטוי זה יתאים לכל אחת מארבעת תשובות הסטודנטים הבאות:

      • it’s כחול, לבן, אדום
      • it’s כחול, לבן ואדום
      • It’s כחול, לבן, אדום
      • It’s כחול, לבן ואדום

      אנא שימו לב, שלפי הגדרת ברירת המחדל, התאמה לפי ביטויים רגולריים רגישה לגודל האותיות. כדי להפוך את ההתאמה לרגישה לגודל האותיות, אתם חייבים להוסיף את פרמטר ה/i בסוף הביטוי שלכם.

      דוגמא 2. שאלה: "מהם כחול, אדום, צהוב?". תשובה: "(|אלו ) צבעי?ם". ביטוי זה יתאים ל:

      • צבעים
      • צבעם
      • אלו צבעים
      • אלו צבעם

      הערות - ההתחלה של ביטוי רגולרי זה "(|אלו )" תתאים, או לכלום, או ל "אלו " (כלומר, המילה "אלו" כשאחריה מופיע רווח.) משמעות סימן השאלה, ? , היא: תו קודם אפס או פעם אחת. ניתן להשתמש בו כדי להתאים לסגנונות איות שונים.

      דוגמא 3. שאלה: "חיה, ששמה מורכב משלוש אותיות, כאשר האות האמצעית היא אות אהוי י< ". תשובה: quot;[פא]יל". ביטוי זה יתאים ל: פיל ואיל.

      איתור מילים או מחרוזות תווים הכרחיות, שחסרות

      ביטויים רגולריים לבדם, אינם יכולים לאתר מחרוזות תווים חסרות, אז כדי לטפל בזה אתם צריכים להוסיף מעט קוד לתשובה שלכם. כל תשובה של מורה שמתחילה במקף כפול, תנתח את את תשובות הסטודנט’ים כדי למצוא אם המחרוזת הבאה נמצאת או שהיא חסרה. אם היא נמצאת, הניתוח ימשיך הלאה לשאלה הבאה. אך אם היא חסרה, הניתוח מפסיק, ומציג את הודעת התגובה המתאימה.

      דוגמא 4.

      • תשובה 2: --.*כחול.*/i
      • תשובת סטודנט: "זה אדום ולבן"
      • תגובה 2: הצבע של השמיים חסר!
      • קפיצה 2: העמוד הזה

      כאן, הנקודה . מסמלת “כל תו” והכוכבית * משמעותה “התו המיוחד הקודם חוזר ונשנה כל מספר שהוא של פעמים”. הביטוי הרגולרי של תשובה 2 לעיל, משמעותו: בדוק האם מחרוזת התו "כחול", בין אם יש משהו לפניה או אחריה, נעדרת מתשובת הסטודנט. אנא שימו לב שהשימוש של הכוכבית במערכת הניתוח הפשוטה הוא שונה מאשר השימוש שלו במערכת הביטויים הרגולריים.

      דוגמא 5. שאלה: "חיה ששמה מורכב משלוש אותיות והאות האמצעית היא אות האהוי י". תשובת המורה: "--[א|פ]". תגובה: "על התשובה שלכם להתחיל באחת מהאותיות הללו: א או פ."

      איתור מילים או מחרוזות תווים לא רצויות (לא נכונות)

      יכול להיות שתירצו לאתר בתשובות הסטודנטים את הנוכחות של מילה אחת או יותר שלא צריכה להימצא שם (בגלל שהיא לא נכונה) ולהצביע עליה באמצעות תגובה מפורשת. כשאתם כותבים את תשובת המורה, פשוט התחילו אותה עם סימן חיבור כפול (++).

      דוגמא 6.

      • תשובה 3: ++(צהוב|שחור|כתום|ירוק|שחור|ורוד)/i
      • תשובת הסטודנט: "הוא כחול, כתום ולבן"
      • תגובה 3: אחד או יותר צבעים הם שגויים!
      • קפיצה 3: העמוד הזה

      אם כל אחד מהצבעים (השגויים) הללו מאותר בתשובות הסטודנט’ים, אז תוצג הודעת תגובה שלילית (תגובה 3) והמחרוזות השגויות ייצבעו בצבע אדום (או בצבע של ה.incorrect class אם הוא קיים בגיליון עיצוב ה-CSS של הנושא הפעיל שלכם.)

      דוגמא 7. שאלה: "חיה ששמה מורכב מארבע אותיות והאות הלפני אחרונה היא אות האהוי י". תשובת המורה: "++מעיל". תגובה: "יכול להיות שתלבשו אחד שעשוי מעור של חיה, אבל לא ניתן להחשיב מעיל כחיה."

      בידוד תווים מיוחדים

      אם אתם רוצים להשתמש בתווים שהם חלק ממערכת התווים מיוחדים של הביטויים הרגולריים, אתם צריכים "לבודד" אותם (כלומר לדאוג שלפניהם יבוא קו נטוי הפוך). לדוגמא, אם אתם רוצים לקבל את התשובה "המחשב שלי עלה 1000$", אתם חייבים לכתוב את הביטוי הרגולרי כך: "המחשב שלי עלה 1000\$". התווים המיוחדים אותם אתם חייבים לבודד הם .^$*()[]+?|

  3. נכון\לא נכון לשאלה זו ישנן רק שתי תשובות, נכון ולא נכון. על הסטודנט לבחור בתשובה הנכונה. סוג זה של שאלה הוא למעשה שאלה אמריקאית בעלת שתי אפשרויות בחירה בלבד.

  4. התאמה שאלות אלה הן שאלות די גמישות ובעלות כוח. הן מורכבות משתי רשימות של שמות או הצהרות, ביניהן צריך להתאים באופן הנכון. לדוגמא: "התאם בין המדינה לעיר הבירה שלה" עם שתי הרשימות: יפן, קנדה, איטליה ו: טוקיו, איווה, רומא. ניתן לחזור על רשומה בתוך אחת מהרשימות, אבל עליכם לדאוג שרשומות שחוזרות על עצמן יהיו זהות אחת לשניה. לדוגמא: "זהו את סוג היצורים הללו" עם הרשימות: סנונית, פרה, כלב, נמלה ו: יונק, חרק, יונק, ציפור.

    כשאתם יוצרים שאלה מסוג זה, עליכם להכניס את הפריטים שמיועדים לרשימה הראשונה בתוך קופסאות התשובה, ואת הפריטים שמיועדים לרשימה השניה, עליכם להכניס לתוך קופסאות התגובה. ברגע שהשאלה נוצרת, מוצגת סכמת סיווג יותר הגיונית. כשהסטודנט מתאים בהצלחה את כל הפריטים, מופעלת ה'קפיצה' של התשובה הראשונה. תשובה לא נכונה 'קופצת' לעמוד של התשובה השניה. השאלהלא תומכת בתגובות מותאמות אישית, לסטודנט נאמר כמה מההתאמות שלו נכונות או שכל ההתאמות שלו נכונות.

    בניגוד לשאלה האמריקאית, שם התשובות האפשריות מוצגות בסדר שרירותי, הרשימה הראשונה של הפריטים לא מעורבבת, והיא מוצגת בדיוק באותו הסדר שבו היא הוקלדה. מה שמאפשר לבנות שאלות "מסודרות". התייחסו לשאלה " סדרו את הבאים לפי הסדר שבו הם נולדו, את המוקדם ביותר שימו ראשון" עם הרשימות 1., 2., 3., 4., ו: ביאליק, לוין, עגנון, קרת. הרשימה השניה מעורבבת, כמובן, לפני שהיא מופיעה בשאלה.

  5. מספריות התשובה לשאלות אלה תמיד תהיה מספר כלשהוא. בצורה הכי פשוטה שלה, היא דורשת רק תשובה אחת. לדוגמא: "כמה זה 2 ועוד 2?", ולתשובה 4, מצרפים 'קפיצה' קדימה. אך עדיף להגדיר לתשובה טווח, מפני שהעיגול הפנימי של ערכים מספריים יכול להפוך את ההשוואות שמסתמכות על ערך יחיד ללא אמינות. כך, שאם השאלה היא:"כמה זה 10 לחלק ל3?", זה יהיה הכרחי להגדיר את התשובה כ"מינמום:מקסימום", כלומר כשני ערכים שמופרדים על ידי נקודותיים (:). כך, שאם התשובה מוגדרת כטווח שבין 3.33:3.34, אז כל התשובות הבאות, יתקבלו כתשובות נכונות: 3.33, 3.333, 3.33333 . בין התשובות ה"שגויות" יכללו הערכים 3.3 (פחות מהמינמום) ו3.4 (יותר מהמקסימום).

    ניתן לאפשר יותר מתשובה נכונה אחת, והתשובות יכולות להיות זוג של ערכים, או ערך יחיד. שימו לב שהסדר שבו התשובות נבדקות הוא תשובה 1, תשובה 2.... אז צריך לפעול בתשומת לב כדי שתופיעה התגובה המתאימה. לדוגמא השאלה: "מתי נולד לרקין?". לשאלה זו, ניתן להגדיר כתשובה הנכונה (הכי מדוייקת) את הערך היחיד של 1929, ולהוסיף זוג ערכים 1920:1929, שנות ה-20, כתשובה נכונה אך פחות מדוייקת. הסדר שבו צריך לבחון את הערכים הללו הוא, כמובן, 1922 ואז 1920:1929. לתשובה הראשונה ניתן להתאים את התגובה: "זה לחלוטין נכון", בעוד שלתשובות האחרות ניתן להתאים את התגובה: "אתם קרובים, זהו העשור הנכון.ade"

    ניתן להגדיר גם תשובות לא נכונות, אבל צריך לדאוג למקם אותם בתשומת לב רבה, לפי הטווח שלהם, לאחר התשובות הנכונות. לדוגמא, כשאתם מוסיפים את התשובה השגויה 3:4 לשאלה: "כמה זה 10 לחלק ל3?" , היא צריכה להיות ממוקמת אחרי התשובה הנכונה. הנה הסדר שבו התשובות צריכות להיות בו: 3.33:3.34 (התשובה ה"נכונה") ואז 3:4 (התשובה "השגויה", אבל לא טעות גדולה!)

אינדקס של כל קבצי העזרה

English Version of this Help page

מסך עזרה, בשפה העברית